פסק-דין בתיק עד"י 1996/08

רקע עובדתי

נגד המשיב (המערער בעד"י 3949/08) הוגש כתב אישום הכולל ארבעה פרטי אישום כדלקמן:

א. חברות בגדודי חללי אל אקצא, במשך שנתיים עובר למעצרו.

ב. ביצוע שירות עבור ארגון זה, בכך שנטל חלק בתהלוכות שאורגנו על ידי הארגון.

ג. החזקת נשק ללא היתר, בכך שנטל רוס"ר M-16 מ חליל פריחאת (להלן: פריחאת) והחזיקו ברשותו במשך כשעה מבלי שהיה לו היתר כדין לכך.

ד. ירי לעבר אדם, בכך שבמהלך חודש ספטמבר 2006 ירה, ביחד עם אחרים, לעבר ג'יפים צבאיים, באמצעות רוס"ר M-16, ממרחק של קילומטר אחד לערך, אך הג'יפים המשיכו בנסיעתם.

בתום משפט הוכחות ממושך, הרשיע בית משפט קמא את המשיב בפרטי האישום א', ב' ו-ג' דלעיל. כן זיכה אותו בית המשפט, מחמת הספק, מהמיוחס לו בפרט האישום הרביעי.

כתוצאה מהרשעה זו, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית המשפט על המשיב 40 חודשי מאסר, מהם 27 לריצוי בפועל.

פסק דינו של בית משפט קמא

הרשעתו של המשיב בשלושת פרטי האישום הראשונים נסמכה על הודאתו במשטרה (ת/5), בה הודה בהשתייכות לגדודי חללי אלאקצא במשך כשנתיים, בהשתתפות בתהלוכות ובהחזקת רוס"ר M-16 במשך שעה כאמור.

בית המשפט קמא מצא תוספת ראייתית להודאה זו בדמות דבריו של העד סלים עוואד (להלן: סלים), אשר תיאר באמרתו המשטרתית את חברותו של המשיב בארגון. כן נסמך בית המשפט על דבריו של נור אל ג'עברי (להלן: ג'עברי), אשר סיפר אף הוא כי המשיב היה חבר בארגון.

באשר לפרט האישום הרביעי, נכון היה אמנם בית המשפט להעדיף את אמרותיהם של העדים במשטרת ישראל על פני עדויותיהם בבית המשפט, כבקשת התביעה, ואולם, בפסק דינו קבע בית המשפט כי לא נמצאה תוספת ראייתית מספקת להוכחת המיוחס למשיב. התביעה ביקשה לבסס פרט אישום זה על אמרתו של העד סלים, בה הוא מפליל את המשיב בהשתתפות בפיגוע ירי לעבר ג'יפים צבאיים ביחד עם רבים אחרים. אולם, באמרתו של העד ג'עברי, בה ביקשה התביעה לראות חיזוק, אין התייחסות לאירוע ירי לעבר כלי רכב, אלא מתואר ירי באוויר שלא לעבר כוחות הביטחון. על כן, קבע בית משפט קמא כי אין באמרתו של ג'עברי כדי להוות חיזוק לאמרה המפלילה של סלים.

כמו כן, קבע בית משפט קמא כי ליומן המבצעים שהוגש אין כל ערך ראייתי, לאור אופן רישום האירועים בו, והואיל ואין ביומן תיעוד של אירוע ירי לעבר ג'יפ התואם את המועד המוזכר בכתב האישום.

לפיכך, זיכה בית המשפט את המשיב מהעבירה המיוחסת לו בפרט האישום הרביעי.

טיעוני הצדדים

שני הצדדים אינם משלימים עם פסק דינו של בית משפט קמא, כל אחד וטעמו עמו.

ערעור ההגנה

עיקר ערעורה של ההגנה מופנה נגד החלטת בית המשפט קמא לזכות את המשיב מפרט האישום הרביעי מחמת הספק, ולא לזכותו זיכוי מלא.

אגב טענה מרכזית זו, הודעת הערעור של ההגנה כוללת טענות רבות נגד ההליך שהתקיים בבית משפט קמא, כמו גם נגד קביעותיו של בית המשפט. לטענת ההגנה, טעה בית המשפט עת התיר את תיקון כתב האישום בשלב מתקדם של ההליכים. בנוסף, טוענת ההגנה באריכות נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, ומבקשת כי אקבע שזיכויו של המשיב הינו זיכוי מלא.